היא ניסתה לקבוע פגישת ייעוץ פעמים מספר. אמרה שזה דחוף כי היא מרגישה שהיא לא מסוגלת יותר להכיל את המצב. לדעתה, היא בעצמה הורסת את הזוגיות של חייה, והיא לא יודעת איך לצאת מהלופ שהיא נמצאת בו. ביקשתי ממנה לנשום עמוק, וקבעתי איתה פגישה. כשהיא הגיעה היא סיפרה לי על הקושי שלה להכיל את היציאות של בעלה כל שבוע כשהוא חוזר בשעות הקטנות של הלילה ואת החשדנות שלה בו בבגידותיו. "הוא טוען שהוא הולך לשחק פוקר עם חברים, אבל אני לא מאמינה לו". "תמיד אני מחפשת תירוצים להתקשר כדי לוודא שהוא אכן נמצא איתם ולא רועה בשדות נשים אחרות". "אני לא מצליחה להירדם עד שהוא חוזר הביתה. מרגישה כעס וקינאה, עצבים ממוטטים את גופי, לוקח לי יומיים שלמים להירגע ושוב חוזר חלילה עד לשבוע הבא, זמן היציאה החדש שלו".
הגשתי לה ממחטה לקנח את האף, לנגב את הדמעות שזלגו לה על האיפור. המסקרה נמרחה לה, קולה נשבר: "אני הורסת את הזוגיות שלי במו ידיי. הלוואי שאוכל לעצור זאת ולשנות את דפוס החשיבה וההתנהגות האובססיבית שלי", ביקשה, כמעט התחננה. "אני לא יודעת איך לעשות זאת, בגלל זה אני כאן, מבקשת ממך עזרה, ניר".
התבוננתי ברעשים הקיימים בנפשה, מודע לכך ששינוי אכן צריך להתבצע אם היא לא רוצה לשקוע לתגובות אפלות כל פעם מחדש: "משהו צריך להשתנות במחשבה שלך, לפני הכול", ניסיתי לעודד אותה. "כשאת פועלת שוב באותה הדרך ולא מקבלת את התוצאה הרצויה, את מבינה בעצמך שאת צריכה לנהוג אחרת, נכון?" שאלתי בעניין.
"אני מבינה ומסכימה, אבל לא יודעת איך לצאת מהאובססיה שלי ומהמחשבה הטורדנית שבעלי בוגד בי ולא באמת הולך לשחק פוקר עם חברים".
אחרי שהיא הסדירה נשימה, נתתי לה עצה שלקוחה מעולם אומניות הלחימה של המזרח, שם אדם משתמש בכוח היריב כדי לנצח אותו. "תחשבי רגע. אם נניח יריב רץ אלייך, את משתמשת בתנופת הריצה שלו כדי להפילו על הרצפה, נכון?"
היא הנהנה כדי לנסות להבין למה התכוונתי. "אני רוצה להסביר לך למה אסור לך להתקשר לבעלך בשום מצב. כל שעלייך לעשות הוא להשתמש בכוח שלו לטובתך. ראשית, התעלמי מחוסר הביטחון שלך כי שידור של חוסר ביטחון גורם לגבר שלך להתרחק ממך. היי בטוחה בעצמך, התעלמי מהחשדנות כי היא מחלישה אותך ולא אותו. היי בשלך, והקפידי להשקיע היכן שצריך. טפחי את עצמך, האמיני בכוחך הנשי, לבשי בגד מחמיא, התאפרי, השקיעי בנשיות שלך, מוטלת עלייך המשימה להעניק לבעלך סיפוק רגשי, ריגוש אמתי, כדי לגרום לו להתמגנט אלייך שוב".
סוף סוף היא חייכה, שיעורי הבית חיכו לה והיא ידעה כיצד היא מתכוונת ליישם אותם כדי לשנות את החשיבה שלה ולהציל את נישואיה.
שלושה חודשים אחרי היא שבה כדי להודות על השינוי שהתרחש בחייה. "במקום לקבל ממני שיחת טלפון כל חצי שעה מאז שהוא יצא, התעסקתי בשלי. אחרי שעה הוא שלח לי הודעה "הכול בסדר?" אבל לא הגבתי…הוא הפסיק להתרכז במשחק הפוקר, ושלח לי אס אמ אס:"למה את לא עונה?" השתמשתי באנרגיה שלו לטובתי, ובאותו ערב הוא חזר הביתה אחרי שעה וחצי בדיוק, היישר לזרועותיי. חיוך ממזרי הוטמע בשפתיי, התשוקה חזרה אל שנינו, חבוקים היינו במיטה אחת בוערת, ומאז הוא יוצא אחת לחודש בלבד, שולח הודעות תוך כדי וחוזר אלי בבערה תשוקתית שלא הכרתי. לא מאמינה שהכול הפך להיות כל כך פשוט וקל בזכות ארגז הכלים שנתת לי, ניר".
היא חיבקה אותי ופנתה לדרכה, עיסוקים רבים עוד חיכו לה, ואני שמחתי בדרכי שהצלחתי להזכיר לה את כוחה הנשי והמחשבתי.
