זו אחת השאלות הנפוצות ביותר ששואלים את טוהר, ואחד הנושאים המאתגרים שיש. בין השאר, בגלל עידן השפע בו אנו חיים והצורך באישור מהסביבה. הרבה דברים מעסיקים אותנו ובאופן טבעי, כשאנשים מדברים עם טוהר הם שואלים כל מיני שאלות. אבל אחת השאלות הנפוצות ביותר היא "מה היעוד שלי?".

זו שאלה חשובה ומעניינת. מצד אחד, היא מעידה על כך שאנו מבינים שאנו לא נמצאים בעולם הזה רק כדי לעבור את היום, את החודש ואת החיים בכלל. השאלה מעידה על כך שאנו מבינים כי יש סיבה לחיים שלנו, יש תכלית, ושאנו יכולים לממש אותה. מצד שני, יש אי הבנה גדולה לגבי מה זה אומר בכלל.

יעוד זו מילה גדולה, מעורפלת, שלרוב קשה לתרגם אותה ליום יום. טוהר מסבירים את זה היטב: הם אומרים שאנו כאן, בכדור הארץ, כדי להתפתח, ובכך שאנו חיים את החיים ומתפתחים במהלכם, אנו מגשימים את היעוד שלנו.

אז מה באמת זה אומר, יעוד? זה אומר שלכל אחד יש צירוף כישרונות יחודי, וכל אחד מאתנו בא עם היכולת לתת את הכשרונות הללו ולקבל בתמורה. באופן טבעי, זה יכול להתבטא בקריירה שלנו, אבל לא תמיד; יש אנשים שאת היעוד שלהם הם מממשים בדרכים אחרות. להיות הורה יכול להיות יעוד עבור אנשים מסויימים. אבל מאחר ורובנו מגשימים את היעוד שלנו בתחום העבודה, בזה אני רוצה להתמקד.

אני חושב שאחת הסיבות שקשה לנו לענות על השאלה "מה באתי לתת בעולם הזה?" היא ריבוי האפשרויות. אם בעבר – וגם בהווה במקומות מסויימים – אדם לרוב עוסק בתחום בו עובדים ההורים שלו, והשיקול במרבית המקרים הוא מה מביא יציבות ושקט כלכלי, אז היום המציאות שונה.

יש לנו אפשרויות תעסוקה רבות מאוד לבחור מתוכן, כולל מקצועות שלא היו קיימים כאשר נולדנו. אפשר לעבוד בארץ אבל גם בעולם, במשרד אבל גם בבית, וכמובן להיות עצמאי או שכיר. ויש את עניין ההגשמה העצמית, או יעוד, שהפך לשיקול משמעותי לא פחות מאשר כמה כסף אנו מרוויחים. במילים אחרות, יש לנו שפע גדול לבחור מתוכו אבל חסרה לנו היכולת הרגשית להתמודד עם השפע הזה, ולקבל את הבחירה המתאימה.

זו, אגב, אחת הסיבות העיקריות מדוע רבים מעדיפים שלא במודע להישאר בחובות – שפע של כסף מביא לשפע של אפשרויות, לצורך לקבל החלטות ביחס למה עושים עם הכסף, ולקחת אחריות על התוצאות. זה נשמע משהו שכל אחד היה רוצה, אבל הפחד מהמצב הזה גורם לרבים מאיתנו לשמור על המינוס בבנק.

בחזרה להגשמה העצמית.

ישנן סיבות רגשיות שונות מדוע קשה לנו למצוא את הדבר שבאנו לתת. לפעמים זה בגלל שחסרה לנו השראה, אבל לרוב זה בגלל שחסר לנו אומץ ללכת אחרי מה שעושה לנו את זה.

אחד המכשולים בדרך קשור בציפיות שלנו. רבים מאמינים שאם הם יגשימו את עצמם, הם תמיד ירגישו טוב. אבל בפועל, ככל שאני עושה את מה שאני ממש אוהב, אני גם עשוי להרגיש רגשות כמו פחד מכישלון וממה יגידו, ספק וחוסר אמונה בעצמי. ככל שיש לי את מה שאני רוצה, יש לי יותר מה לאבד, ולכן הפחד עשוי להיות חזק יותר. אני פוגש לא פעם אנשים שחושבים שהעובדה שהם מרגישים ככה אומרת שהם לא בכיוון הנכון, בעוד שבפועל, זו אחת האינדיקציות שהאדם עושה את מה שהוא בא לעשות בעולם הזה.

העדר האומץ נובע מקיומו של פחד –פחד מלהיות שונים ביחס לסביבה שלנו ולחינוך עליו גדלנו. כאן אני רוצה לתת לטוהר לומר את שלהם. באחרונה תקשרתי מסר שלהם בנושא יעוד, והם מביאים בו את נקודת המבט שלהם. אתם מוזמנים לצפות:

* הכותב הוא מתקשר של טוהר, מנחה סדנאות ומחבר הספר "המדריך למרגיש המתחיל או מה לעזאזל עושים עם כל הרגשות הללו?"

 

תגובות

להשאיר תגובה