לזכרו של "סבא של השכונה" : תושבי שכונה בקרית אונו יזמו ספסל הנצחה מרגש עבור אשר בן יאיר איש משמרות הזה"ב שהיה דואג לבטיחות ילדי השכונה בדרכם לבית הספר, אך לרבים ידעו כ מי שנודע כסבא השכונתי היה בעברו מסעדן מצליח שניהל מסעדה אליה עלו לרגל השמנה והסלטה המקומית כמו דיין ורבין ובהמשך כוכבים בינלאומיים כגון מדונה וסילבסטר סטאלונה. באמצע חייו ובשיא ההצלחה חווה סבא אשר אירוע לבבי שהוביל לפרישה מעסקיו.
איתן אלחדז ברק
בשעת ערב קסומה, כאשר צללי הבתים הלכו והתארכו ברחובותיה של שכונת צה"ל בקריית אונו, התקבצו להם עשרות מתושבי השכונה סביב ספסל עץ פשוט, כדי להיזכר באשר בן יאיר (81), תושב אהוב שהלך לעולמו בשנה שעברה. אשר, שדמותו כ"סבא השכונה" הייתה ידועה לכל, תואר כג'נטלמן שקסם לילדים, וגם בגיל מבוגר הזכיר שחקן קולנוע מימי הזוהר של הוליווד. בשנותיו האחרונות התייצב בכל בוקר כדי להוביל את ילדי השכונה בבטחה בצומת הרחובות צה"ל-האיריס. ההתכנסות הייתה חלק ממחווה מרגשת שיזמו התושבים בהובלת נטע פדרקרנגל, רוקחת קלינית, שפעילותו של אשר נגעה ללבה: "אשר היה חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי ילדינו", שיתפה נטע בקול נרגש, "הוא היה דמות נדירה, איש עם לב רחב, שתמיד דאג לאחרים. כששמענו על פטירתו, הרגשנו חובה מוסרית להנציח את זכרו ולשמר את מורשתו."
הטקס, שהתקיים באווירה אינטימית ומרגשת, הפך להתכנסות ספונטנית של סיפורים, זיכרונות ודמעות. התושבים חלקו אנקדוטות מחייו של אשר, שיתפו תמונות משותפות, וסיפרו על רגעים קטנים שהפכו לזיכרונות יקרים: "כולם חיבבו אותו. אני זוכר שאם הוא היה חולה ולא מגיע הילדים היו דואגים לו וקוראים לו מחלונות בתיהם. אם הוא היה מתעקב יום יומיים ההורים היו מתקשרים בדאגה".
האמן שלומי בן יקר שיתף את הקהל בכך שבאודישן למשחק, בחר להציג מונולוג שנעשה בהשראתו של אשר "הוא חלק מהנוף המקומי ודמותו נגעה לליבי" שי בן יאיר, בנו של אשר, סיפר בעיניים דומעות עד כמה הוא נרגש מהמחווה, ודיבר על החשיבות של אהבת חינם בעולם שלנו, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. "אבי ז"ל היה אדם שכולו נתינה מקטן ועד גדול" אמר שי בפנים קורנות
לאחר שסיפורים רבים כאלו ואחרים סופרו, ניגשו התושבים יחד כדי לקבוע את לוחית הזיכרון על הספסל עליה נחרטו המילים: "הספסל של אשר – מוקדש לזכרו של אשר בן יאיר ז"ל, 'סבא לילדי השכונה'". היה נדמה לרגע שהרגע הזה נוצר בחובו נוסטלגיה לזיכרון שהיה ואיננו.
בשיחה אישית, שי בן יאיר חשף את סיפור חייו המרתק של אביו. אשר נולד בטנג'יר, מרוקו, ובילדותו נשלח ללמוד בישיבה בלונדון. הוא עלה לארץ בשנת 1961, והחל את דרכו בעולם המסעדנות, כשוטף כלים, תפקיד אחר תפקיד הלך והתקדם. עד שהגיע לרגע בו הקים את מסעדת היוקרה הצרפתית "לה בוז'ולה" בתל אביב, מסעדה שאירחה ידוענים כמו משה דיין, יצחק רבין ומשפחת שטראוס.
הצלחתו של אשר נסקה, והוא פתח מסעדות נוספות, כולל באילת, שם אירח כוכבי קולנוע בינלאומיים כמו מדונה, ברוק שילדס וסילבסטר סטאלון. הוא אף זכה בתואר "אביר הגריל" מטעם מסדר אניני הטעם, אות כבוד שמוענק לשפים מובילים בעולם.
אך בשנת 1989, בשיא תהילתו, לקה אשר בלבו ונאלץ לפרוש מעסקיו. הוא עבר לקרית אונו, ועבד בעבודות שונות, אך שמר תמיד על שמחת חיים ואופטימיות. בשבע השנים האחרונות לחייו, עבד במשמרות הזה"ב מטעם העירייה, וזכה לאהבה והערכה רבה מילדי השכונה, אשר ראו בו סבא לכל דבר.
שנה לאחר מותו, זכה אשר בן יאיר לתואר נוסף – "אביר הלבבות" – הפעם, מטעם ילדי שכונת צה"ל, שהנציחו את זכרו בספסל צנוע, מחווה קהילתית קטנה אך משמעותית בימים בהם קהילתיות הפכה למצרך נדיר
