רגע לפני מצעד הגאווה שיתרחש החודש ברחובות תל אביב, שני ארנהיים חזרה אחורה אל חמשת מצעדי הגאווה ששינו לחלוטין את העיר ואת תושביה.
אחד הדברים הראשונים שאזרח מזדהה עימם הוא דגל המדינה שלו, אלא שבכל מדינה בין אם האוכלוסייה בה נוצרית, יהודית, מוסלמית, או בודהיסטית, תוכלו למצוא כעשרה אחוזים ממנה שמרגישים הזדהות ושייכות גם לדגל אחר, גלובלי וסימבולי כאחד. אולי הדגל הצבעוני מכל, דגל הגאווה, שמונף בכל חודש יוני מחדש במצעדי הגאווה בכל העולם.
בעוד שבעולם מצעדי הגאווה התחילו שנים קודם לכן, בישראל המצעד הרשמי הראשון החל ב-1998, אולם קדמו לו אירועים הפגנתיים של הקהילה, ביניהם אפשר למצוא את “מצעד המסכות” שהתקיים ב- 1974 אותו יזם סיון מלכיאור. באירוע צעדו כ-20 גברים ונערה סטרייטית אחת בכיכר מלכי ישראל דאז. הם חבשו על פניהם מסכות וצעדו בעיר תוך שהם דורשים הכרה וזכויות. כמו כן, בשנת 1979 התקיימה בכיכר רבין, לשעבר כיכר “מלכי ישראל”, אירוע של הקהילה הלהט”ב שכונתה בתקופה זו “נעימים ונעמות”.
בעקבות קריאה של האגודה לקיים גם בישראל את מצעד הגאווה, כמו במדינות אחרות במערב, התארגן אירוע הפגנתי בגינת שינקין בתל אביב בשנת 1993. אבי סופר, יו”ר האגודה דאז, ובן זוגו אבי רובינשטיין, ארגנו ביוני 1993 מסע ממונע של 14 כלי רכב, שנעו וצפרו ברחוב דיזנגוף, הלוך ושוב, כשהם מניפים את דגלי הגאווה.
בשנת 1997 אור מירוני ארגנה יחד עם בת זוגה מצעד הנקרא, “מתגלגלים”, שבו נסעו עם 40 מכוניות שעליהן התנוססו כרזות. אבל המצעד המשמעותי הראשון בתל אביב היה בשנת 1998, השנה שתיזכר לעד בזכות זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון.
מצעד המכונן
שנת המצעד: 1998
מיקום בעיר: התחיל בכיכר רבין והגיע עד גן העצמאות.
מספר משתתפים: 3,500
סיסמת המצעד: “לא עוד בושה. לא עוד להתעללות המשטרה”.
על המצעד: למרות שעד אז התקיימו בארץ אירועים פומביים של קהילת הלהט”בים, המצעד בשנה זו נחשב למצעד הגאווה הרשמי הראשון. המצעד התקיים מיד לאחר הניצחון של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון, מה שגרם לו להיות יותר עצמתי ובעל רוח ניצחון.
הצהרת כוונות: אור מרוני, אחת ממארגנות המצעד סיפרה השבוע: “הייתי פעילה בקהילה מגיל 16, בשנת 97′ פניתי למנחם שיזף, שהיה אז יו”ר האגודה לזכויות הפרט של הקהילה ואמרתי לו שצריך לעשות את המצעד הראשון בארץ. הוא ענה לי שזה עוד מוקדם לקהילה, שאנחנו עוד מתבשלים. לאחר מכן, הגיע הקיץ של 98′ והתקיים אירוע “הוויגסטוק” שעורר בלגן גדול. יום לאחר האירוע אמרתי למנחם שזהו, נגמרו התירוצים וצריך לקיים את המצעד. הוא שאל אותי כמה אנשים אני צופה שהיו, אמרתי לו שאני מקווה שיהיו לפחות 300 איש. קיבלתי תקציב זעום של 7,000 שקלים.
“המשטרה עשתה בתחילה הרבה מאוד שרירים. אמרו לנו שהם לא מוכנים להתפרעויות ואני אמרתי להם שאקח על עצמי את האחריות. איימתי עליהם שאם הם לא יאפשרו לנו לקיים את המצעד עם רישיון נעשה אותו בלי, אז הם נתנו לנו רישיון. ציפינו ל-300 איש והגיעו 3,500. אני זוכרת את עצמי הולכת בראש המצעד צועקת סיסמאות ואנשים בתל אביב יוצאים החוצה ומאושרים איתנו. לא היה יותר מדי צורך ביחסי ציבור, המצעד מכר את עצמו. זה היה פשוט ניצחון – ללכת ולבכות תוך כדי. זה היה נס, לראות את התל אביבים עומדים בפתח חלונות הבית, מוחאים לנו כפיים וצועקים קריאות עידוד. היה מאוד מרגש.
“בפעם הראשונה המשטרה התקפלה מול ההומואים והלסביות והבנו שיש לנו כוח ונקבל את מה שמגיע לנו. מקהילה מאוד מפוחדת, הפכנו לקהילה עם הרבה מודעות. ב-1998הייתה נקודת המפנה בקהילה”.
סלב שהיו במצעד: ענת מאור, יעל דיין ונעמי חזן, סגנית יו”ר הכנסת דאז, היו חברי הכנסת שנשאו את הדגל הראשון של הקהילה.
המצעד העירוני
שנת המצעד: 2007
מיקום בעיר: יצא מרחוב ארלוזורוב, עבר דרך אבן גבירול והגיע לחוף גורדון.
מספר משתתפים: כ- 15 אלף
סיסמת המצעד: “אהבה שווה”
על המצעד: זו הייתה הפעם הראשונה שמצעד הגאווה הגיע לחוף הים וגם הפעם הראשונה שעיריית תל אביב ארגנה את מצעד הגאווה. המצעד התקיים אחרי שנה שבה לא התקיים מצעד מכיוון שהיה אמור להיות מצעד הגאווה העולמי בירושלים. האגודה החליטה להעביר את מיטב התקציבים והכספים לקיום המצעד בירושלים, אך לבסוף גם הוא בוטל בעקבות מבצע שהיה בדרום. בכיכר רבין התאספו כ-20 פעילי ימין קיצוני, להפגנת נגד. המפגינים נשאו שלטים עליהם כתוב, בין השאר, “זה מצעד תועבה אנטישמי בחסות בג”ץ נגד האלוקים”.
הצהרת כוונות: איתי פנקס, חבר מעצת עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ. “כחבר מועצת העיר, העברתי את מצעד הגאווה להפקת העירייה וגם את המעבר לחוף גורדון. במשך השנים סיימנו את המצעד בפארק הירקון וזוהי הייתה הפעם הראשונה שהוא הגיע לים”, מספר פנקס.
סלב שהיו במצעד: חברי הכנסת יוסי ביילין, איתן כבל ושלי יחימוביץ’ ממפלגת העבודה הגיעו להביע תמיכה, כמו גם ח”כ זהבה גלאון (מרצ).
מצעד העשור
שנת המצעד: 2008
מיקום בעיר: יצא מגן מאיר לאורך רחוב בוגרשוב, עבר דרך רחוב בן יהודה, שדרות בן גוריון ולבסוף הגיע לחוף גורדון.
מספר משתתפים: כעשרת אלפים
סיסמת המצעד: “הגאווה במרכז”
על המצעד: במצעד זה חגגו 10 שנים למצעד הגאווה. במהלך המצעד היו מספר עימותים מילוליים שהתפתחו בין הצועדים לבין פעילי ימין שהגיעו להפגין כנגדו, אך אלה הסתיימו במהירות.
הצהרת כוונות: יובל אגרט, מנהל המרכז הגאה בגן מאיר: “בשנת 2008 הזנקת המצעד הייתה מגן מאיר ולא מכיכר רבין. צעדנו מרחוב בוגרשוב לרחוב בן יהודה ולא דרך אבן גבירול כמו בדרך כלל. ההזדמנות הזאת אפשרה לנו ליצור הפנינג מהשעה 10 בבוקר מגן מאיר ואז להזניק את המצעד באחת בצהרים”.
סלב שנכחו במצעד: קרן פלס, עברי לידר, מאיה בוסקילה, הנרי וניקה הד’י-ג’ייז המובילים את סצנת המוזיקה של ועדוני הקהילה. על במת הנואמים הופיעו חברות הכנסת שלי יחימוביץ’ מהעבודה, זהבה גלאון ממרצ, ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי ונציג העירייה איתי פנקס.
מצעד התיירים
שנת המצעד: 2011
סיסמת המצעד: “שווה להיות גאה”
מיקום בעיר: התחיל בגן מאיר, עבר דרך רחוב בוגרשוב והגיע לחוף גורדון.
מספר משתתפים: כ-100 אלף
על המצעד: המצעד התקיים שנתיים לאחר הפיגוע שהיה במועדון הבר נוער. בעוד שב-2010 המצעד נפתח בדקת דומייה בגן מאיר לזכרם של נרצחי הפיגוע, ניר כץ וליז טרובישי ז”ל, בשנת 2011 השתתפו בו לראשונה נציגות רשמית של דתיים להט”בים כגוןחברותא ובת קול, שהיו במשאית של גוגל.
הצהרת כוונת: יניב ויצמן יועץ ראש העיר לענייני קהילת הלהט”ב: “המצעד בשנת 2011 בלט בזכות הבינלאומיות שלו ובנוכחות של תיירים ותיירות גאים”, מספר ויצמן. “2011 הייתה השנה בה קידמנו את תל אביב כיעד תיירותי גאה וזכינו כעיר הגאה הטובה בעולם”.
סלב שנכחו במצעד: ארז בן ישי, ישראל אהרוני, בטי לישיוס, שרי גבעתי, מאיה ממן, דודי שרון, קריסטינה דיטוקס, עושרי, אלעד נבון, הנרי, קיי לונג, אוי בוי, שורטי, איתי קלדרון, דנה לפידות, ניקה, ציונה פטריוט, ערן טובולף, מוטי ס’, אופיר מלול ובצלאל.
מצעד עד 120
שנת המצעד: 2014
מיקום בעיר: התחיל בהפנינג בגן מאיר, המשיך בצעדה לאורך הרחובות בוגרשוב ובן יהודה ולאורך הטיילת, והסתיים במתחם חדש בגן צ’ארלס קלור.
מספר משתתפים: כ-120 אלף
סיסמת המצעד: המצעד קרא לשוויון זכויות מלא בדגש לחיי המשפחה בקהילה
על המצעד: זהו המצעד ה-16 שהתקיים בתל אביב, ושבר את השיאים בכמות משתתפיו.
הצהרת כוונות: יניב ויצמן: “מספר המשתתפים באירועי הגאווה גדל משנה לשנה, ובשנת 2014 הגיע לשיא של כ-120,000 משתתפים”, הוא מספר. “גם כמות התיירים גדלה בהתאם. בכל מצעד יש אתגרים כשהגדול בהם הוא לתת מענה לכל גווני וצרכי הקהילה – צעירים וקשישים, נשים וגברים, קהל גאה ותומכים, חילוניים ודתיים, רווקים ומשפחות”.
סלב שנכחו במצעד: מורן אטיאס הנחתה את מסיבת הענק. האמנית המובילה ואורחת הכבוד הייתה דנה אינטרנשיונל, שלראשונה מזה שש שנים בהן נעדרה מהאירוע חזרה למצעד. מיי פיינגולד, הגיעה למצעד לבמה המרכזית היישר מהאירווזיון.
