האתגרים הפסיכולוגיים והחברתיים בהריון של גבר טרנסג'נדר

מחקרים על גברים טרנסקסואלים שרוצים להפוך להורים הם נדירים למרות שישנה יותר ויותר ספרות ומקורות מידע המסבירים כיצד ניתן לעשות זאת. מאמר שהתפרסם במרץ 2019 בכתב העת הבינ"ל למחקר סביבתי ובריאות הציבור מביא סקירה נרחבת של כל המחקרים והמאמרים שפורסמו בנושא הורות בקרב אנשים טרנסקסואלים ומציג ובוחן את כל ההיבטים הרלוונטיים והשאלות החשובות לאנשים אלה שמעוניינים להפוך להיות הורים.

היבטים פסיכולוגים

יותר ויותר גברים טרנסקסואלים מביעים רצון ומחליטים להרות, ללדת, להניק ולגדל את ילדיהם.  הרצון הזה נתקל בקשיים רבים מצד הממסד הרפואי שלעיתים כלל אינו מכיר את האפשרויות ורואה בו בלתי אפשרי.

המשאלה מעוררת גם דיון חברתי מוסרי משום שהרעיון של הריון נתפס כאפשרות שקיימת עבור נשים בלבד. עם זאת תמיכתם של הצוותים הרפואיים, בני משפחה וחברים הם חיוניים משום שתהליך ההריון, הלידה וההנקה עבור גבר טרנסקסואלי עלולים להוביל אותו לדיספוריה – מצב רגשי המאופיין בעצבות וחוסר שביעות רצון כללית מהחיים. מחקרים מראים כי דווקא עבור גברים שעברו ניתוח לכריתת שדיים ישנו סיכוי מופחת להתפתחות דיספוריה.

בנוסף, ישנה חשיבות גבוהה שהצוות הרפואי יהיה מודע לרגישויות בנוגע להריון של גבר טרנסקסואלי, שכן אמביוולנטיות היא סימפטום מרכזי כאשר מדובר בדיספוריה והיא קשורה בין השאר גם לשינויים ההורמונלים שעובר גבר טרנסקסואלי הן במהלך השינוי ובוודאי שבמהלך הריון.

למרות שגברים טרנסקסואלים הם בעלי יכולת להרות, נמצא שרוב הגברים אינם ששים להרות שכן הריון מקושר לזהות נשית. מסתבר שרוב הגברים הטרנסקסואלים שכן הרו היו הורים לילדים קודם להתחלת תהליך שינוי המין.

תהליך הכניסה להריון דורש מהגבר הטרנסקסואלי להפסיק את טיפולי הטסטוסטרון מה שעשוי להשפיע על המראה ולהפוך אותו לפחות גברי. ליתר דיוק – על הגבר טרנסקסואלי לעצור את הטיפול ההורמונלי למשך 12-16 חודשים. חלק מהשינויים שהשיג באמצעות הטיפול ההורמונלי הם הפיכים ולכן בעת עצירת הטיפול יתכן שמראהו ישתנה.

מרבית הלידות של גברים טרנסקסואלים הן בניתוח קיסרי אולי על מנת להימנע מסיבוכים, אך עבור חלק מהגברים מטרת הבחירה היא הימנעות מלידה נרתיקית שנתפסת כחוויה טראומטית. עם זאת, ישנם גם גברים שיבחרו בלידה רגילה.

גברים שעברו התערבות כירורגית וכרתו את החזה הנשי לא יוכלו להניק את תינוקם אך מבין אלו שלא עברו את הניתוח יש שמעדיפים להניק כדי לשמור על קשר עם התינוק או משיקולים בריאותיים, ויש שבוחרים בהנקה שלא מסיבות בריאותיות או רגשיות. בכל מקרה מדובר בהעדפה אישית.

היבטים חברתיים

הורות טרנסקסואלית היא תהליך מורכב מאד שעלול להיתקל בעוינות, באפליה ודעות קדומות. חלק מהמחקרים מראים כי למעלה מ 75% מהאנשים הטרנסקסואלים חוו התעללות פסיכולוגית על רקע מין ו- 50% אף דיווחו על התעללות פיזית. ישנם מחקרים שאף מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של פציעות חמורות ואף מוות בקרב אנשים טרנסקסואלים.

לעיתים קשה לחשוף את האפליה שאנשים טרנסקסואלים חווים, בעיקר כאשר מדובר באפליה המוטמעת במדיניות. אפליה כזו ניכרת בתחום הבריאות. ישנן מדינות בהן על מנת לקבל הכרה בשינוי מין עליהם לעבור התערבות כירורגית או הורמונלית לכריתת הרחם או להסכים להגבלות על אפשרויות הרביה.

בנוסף, אוכלוסית האנשים הטרנסקסואלים היא לעיתים קרובות שקופה לעיני הממסד הרפואי ולכן ישנו מיעוט של מחקרים וידע אמפירי בנוגע לתהליכי הריון ולידה של אנשים טרנסקסואלים. עובדה זו מקשה מאד על גברים אלה שרוצים להביא ילדים לעולם.

למרות שהורות של זוגות חד מיניים הפכה ליותר נפוצה ומקובלת, הורות של טרנסקסואלים ושל מי שמגדרו אינו מוגדר באופן ברור, רחוקה מלקבל הכרה ותמיכה מלאה. חלק מהמחקרים מראים כי להורים טרנסקסואלים ישנו צורך גבוה להוכיח את יכולתם למלא תפקיד הורי, אולי כקריאת תיגר על התפיסות והדעות השליליות לגביהם.

למרות שיותר ויותר אנשים טרנסקסואלים הופכים להורים, גבר בהריון הוא קריאת תיגר משמעותית בתפיסת המין כמשתנה בינארי.

אתגר נוסף איתו  מתמודדים הורים טרנסקסואלים היא השאלה האם לחשוף את זהותם המינית לילדיהם בגילאים צעירים ואם כן כיצד לעשות זאת. הורים רבים נמנעים מכך בשל החשש מטרנספוביה ומתוך הצורך להגן על ילדיהם. כאלו שמעדיפים לחשוף את זהותם המינית בפני ילדיהם כדרך להפחית דעות קדומות וסטיגמה ויש  שמתנגדים לחשיפה מוקדמת על מנת להגן על ילדיהם ומשפחתם מאפליה. גם כאן עדיין אין מחקרים שיוכלו לספק תשובות אמפיריות לגבי הבחירות בנושא זה והשלכותיהן.

לסיכום

הריונות של גברים טרנסקסואלים הם נדירים יחסית ולכן ישנם תיעודים בודדים של הריונות מסוג זה וכמעט ולא קיימים מחקרים ארוכי טווח ורחבים הבוחנים את השפעות ההריון במקרים כאלה על על האדם הטרנסקסואלי בעצמו או על הילד שנולד.

למרות שבעולם נעשים מאמצים שהריון על ידי גבר טרנסקסואלי יעשה ליותר ויותר מוכר ופחות מורכב מבחינה משפטית, הרעיון רחוק מלהיות מקובל לחלוטין וישנן חברות רבות המונעות מטרנסופוביה שעלולות לנקוט בצעדים מפלים המעכבים את התקדמות ההריון. למרות שמקרים שכן צלחו בעולם חוללו מהפיכה בתפיסה המסורתית של משפחה, ישנם אנשים רבים, בעיקר אלו עם תפיסות שמרניות יותר, שהרעיון מעורר בהם מתח ואי נחת.

מחקרים מראים כי למרות שמבחינה ביולוגית ואף משפטית בחלקים נרחבים בעולם לא קיים מחסום להבאת ילד על ידי גבר טרנסקסואלי ואף ישנם תיעודים כאלו של הריונות ולידות מוצלחות של ילדים בריאים , המציאות עדיין רחוקה מלהיות אידאלית עבור אנשים טרנסקסואלים.

המסקנה המרכזית היא כי הרצון להפוך להורים אינו מגדרי ואינו שייך לגברים או לנשים באופן אקסקלוסיבי, אלא רצון בסיסי אנושי והזכות לכך לא צריכה להיות שמורה לאנשים על פי המגדר או כל מאפיין אחר שלהם.

הכותב הוא אלעד דהן הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט, מנהל את "מרכז רימון – מומחים בטיפול פסיכולוגי" בפריסה ארצית https://www.rimonclinic.com

 

תגובות

להשאיר תגובה