יותר מאיפור או תסרוקת, הגבות הן האיבר החשוב בפנים, וזה שקובע את המסגרת שלהן ואת הבעות הרגש. מעצבת ומשקמת הגבות דלית לוי נחשבת לבין הקוסמטיקאיות היחידות בישראל, אם לא היחידה שמסוגלת לשקם את מצב הגבות בזכות שיטה ייחודית שפיתחה. סיפורה של אשה מלאת כוחות נפש
דלית לוי הייתה מהבנות שכאילו נולדו להתעסק בתחום היופי, "כל החברות היו מתאספות בחדרה לפני יציאה לבילוי, והיא הייתה "עושה להן שפם וגבות" ומאפרת אותן. "רק אז היינו יוצאים, הייתי מאוד פופולארית, כן ועד היום זה ככה. יש לי חברות שלא יצאו לבלות לפני שיעברו אצלי, לימים הבנתי מאיפה זה נובע".
עם התחלה כזו כ'מנהיגת יופי', לא פלא שהיא פיתחה במשך השנים טכניקה מיוחדת המסוגלת לשקם את הגבה ולהחזיר אותה למצב הטבעי שלה, (עד כמה שזה אפשרי) וגם תוך שילוב של צבע מיוחד.
להערכתה היא בין היחידות בארץ, אם לא היחידה העוסקת בתיקונים ושיקומים של גבות, "כאלו שעברו איזושהיא התעללות, בנות שהלכו לקוסמטיקאית גרועה שכיסחה להם את הגבות והשאירה באזוריהן חורים והתדלדלות מגיעות אלי ואני מצילה אותן ממש, יצא לי שם של משקמת גבות".
חלק ניכר מזמנה היא מטפלת בכלות, וממש 'מצילה' אותן לפני האירוע הגדול של חייהן.
"כלה שמתחתנת נניח בעוד 3 חודשים והיא עם בעיה בגבות, תפגש איתי פעם בשבוע ל'בוסט' של צבע עד שהיא תגיע למראה הנכון. זה כרוך בעבודה רבה אבל אני יכולה לזהות על מי זה יצליח, אם מדובר בלקוחה יותר מבוגרת שהגבות שלה דלילות יותר, או בחורה שהתעסקה הרבה עם גבותיה ודיללה אותן אז התהליך יהיה קשה יותר ופה הכנסתי את שיטת השערה באיפור קבוע. מדובר במעין קעקוע אבל בטכניקות שם השנים השתנו מאוד והפכו להיות טבעיות הרבה יותר מפעם. היום עושים שיטה של שערה בתנועה, שזה ציור של שיער ואז הגבה נראית יותר אוורירית ולא כמו קעקוע, מראה גס שכמותו ראינו הרבה בשנים האחרונות.
" זה סיפוק ענק לעזור לנשים שהן בטראומת גבות, כי גבות היום הן אישיו. כל הנשים עסוקות בגבות שלהן כי זו המסגרת של הפנים וזה מאוד משפיע עליהן ובגלל שזה עכשיו אופנתי אז כולן רוצות לחזור לגבה טבעית עבה, סגנון רך וטבעי יותר".
תסבירי, אם גבות זה המסגרת של הפנים וצריכות להתאים ספציפית לכל אחת איך יש כאן עניין של אופנה?
"תחום היופי הוא אופנה, כל הזמן זה משתנה ויש לנו תכתיבים. הגבות העבות מושפעות מדוגמניות כמו קארה דלווין ואחרות, אנחנו רואים בתצוגות בחו"ל שהן לא נוגעות בגבות, שזה הכי פרוע ואקסטרים". יחד עם זאת קודם כל חייבת להיות התאמה לפי מבנה הפנים ואחר כך לפי אופנה, העיצוב צריך לבוא מתוך הגבה הטבעית וכמה שיותר לשמור עליה".
לדבריה, היא עצמה לא נוגעת בגבות שלה ומשאירה אותן במראה הטבעי, "ולשמחתי הלקוחות שלי די דומות לי בטעם, לדעתי גברים מעדיפים טבעי, נקי לגמרי אבל כן הגבה צריכה להיראות מטופחת ואסתטית, לא יותר מידי מעובדת, שתשאיר משהו ממך ולא תהפוך אותך למישהי אחרת".
בעת שירותה הצבאי החלה ללמוד בניית ציפורניים, פדיקור, איפור רגיל וקבוע ועיצוב גבות. כשהשתחררה הפכה בגיל 22 לזכיינית של רשת נייל סטודיו, כשעד היום היא מלמדת שם אחת לשבוע. רוב השנים הכשירה בנות בתחומי היופי השונים ובשלוש השנים האחרונות לעבודתה שם, הרגישה שהיא רוצה להתמקד רק בתחום הגבות, שהחיבור החזק שלה הוא לכל הקשור לפנים: עיצוב גבות, הלחמה או הרמה של ריסים, איפור קבוע. היא בין הראשונות שהחלו לעבוד עם סגנון האיפור שנבנה בשלבים. לצורך הלחמת ריסים היא מזמינה מחו"ל ריסים הנראים טבעיים ומוסיפים נפח ואורך לצורת העין המאפשרת לוותר על שימוש במסקרה.
כיום היא מטפלת בלקוחותיה במספרה המפורסמת של אריק מאיוסט הסמוכה לנמל תל אביב, במקום נוסף ששכרה ברחוב דיזינגוף כשיום בשבוע היא גם מלמדת סטודנטיות את רזי המקצוע. לפני שמיקמה את עבודתה בתל אביב, ללוי (40) תושבת וילידת חולון, היה עסק במשך 15 שנים ברחובות. בגיל 21 התחתנה עם בן השכונה שלה אבנר חליבה ז"ל, אהבת נעורים ענקית שהניבה שני ילדים, היום בני 18 ו-15, אולם האושר התנפץ כשבעודה בהריון עם ילדה השני, התגלה כי בן זוגה חלה בלוקמיה.
"עד אז היינו זוג צעיר, מאושר ומאוהב. הוא היה ספורטאי, שניהל אורח חיים בריא, הכי לא קשור למחלה. בשנה האחרונה לחייו הרגיש חולשה, ואחרי שעשינו בדיקות לא האמנו לבשורה שקיבלנו. חשבנו שהוא יצא מזה כי לוקמיה זו מחלה שאפשר להשתלט עליה ולאבנר אפילו היתה תורמת מח עם התאמה של מאה אחוז – אחותו שלו. אבל אחר כך המצב שלו דווקא התדרדר כי התרומה פגעה לו בריאות. בשנה השלישית למחלה הבנו שזה הסוף, אבנר נפטר ב-2003, כשהיה רק בן 27".
– כל כך צעיר. איך התמודדת?
"בשנתיים ושלושה חודשים האחרונים לחייו היו קשיים רבים כי הוא היה אבא ובעל מאוד מוערך, אפילו כשהוא נפטר לא האמנתי שזה קורה, כי הוא זה שחיזק אותנו תמיד. שמונת החודשים הראשונים לאחר פטירתו היו מאוד קשים אבל כשראיתי את הילדים שלנו אמרתילעצמי שאני חייב להתאושש, לקחתי החלטה מהירה שהבית שלנו יהיה שמח וזה מה שהקרנתי החוצה, ככה ניסינו להמשיך כשמה שהחזיר אותי לחיים זה תחום העיסוק שלי, זה החיה ונתן לי כוח להמשיך לגדל את הילדים כמו שרציתי שיגדלו, לא בבית עם אווירה של עצב ושכול".
שלוש וחצי שנים לאחר פטירתו של אבנר , מזלה של לוי שפר עליה והיא פגשה באהבה חדשה. "כל הזמן ניסו להכיר לי ואת בעלי הנוכחי רוני,שהיה אז גרוש ללא ילדים הכרתי דרך חברה. השילוב בינינו מאוד, מאוד מאוד טוב כי הוא היה המבוגר ממני ולקח את כל 'החבילה' שהבאתי עימי ברגישות יתר, מיד התייחס לילדים שלי כאילו הם שלו, רוני היה פנוי רגשית לילדים, היה יותר מדמות אב, מה שמאוד עזר לנו כי הילדים היו זקוקים לזה. כשהתחתנו כולם היו מאוד מאושרים, בחתונה נכנסנו נכנסו לאולם כשכל אחד מאתנו אחז בידו של ילד אחר והקהל מאוד התרגש". היום יש להם בנוסף גם שני ילדים משותפים.
– את נתקלת לפעמים בבקשות מוזרות שנוגעות לטיפוח?
"אם יהיו כאלה לא אכנס אליהן, למשל בניית ציפורניים בטכניקות מוזרות כמו ארוך שפיצי וחתולי זה משהו שאני לא עושה. מה שמודרני היום זה לק ג'ל, חומר מאוד ידידותי בלי חומרים מזיקים , נוח ללקוחה כי נשמר לאורך זמן של עד שלושה שבועות ואפשר להסיר את זה בצורה קלה מבלי לפגוע בציפורן. אני עובדת עם לק מסוג OPI ומאז שאני בת 20 אתעסק רק עם חומרים איכותיים שיש להם תו תקן ואישור של משרד הבריאות. אם קונים זול, ככה זה נראה בסופו של דבר ולמשל רימל זול יוצר דלקות בעיניים ואלרגיות. את יכולה להיות מטופחת ולקנות כמה דברים שהם בייסיק אבל מאוד מאוד טובים".
